גידול צב בבית הוא איננו חוקי בישראל היות וצבי היבשה נחשבים לחיה מוגנת. אוכלוסיית הצבים נמצאת בסכנת הכחדה ולכידת צב, הרחקתו מסביבת המחייה הטבעי שלו והחזקתו בשבי, פוגעת בהתרבותם הטבעית של הצבים ובהחלט יתכן כי יבוא יום בו לא ימצאו צבי יבשה כלל וכלל. אולם ישנם מספר מקומות בהם ניתן אישור מיוחד לגידול צבים כמו פינות חי בהם ישנם צבים אשר נולדו בשבי או עמותות שונות המגדלות צבים בכדי להגן עליהם מפני הכחדה וסכנות נוספות.
בית גידול צבי יבשה
בית גידול של צבי יבשה צריך להתאים לגודלו של הצב, צבים צעירים אשר גודלם נע בין שבעה לשמונה סנטימטרים ניתן להחזיק באקווריום שאורכו כחמישים סנטימטרים ורוחבו כחמישים סנטימטרים. ניתן להשתמש גם בארגז עץ או בקופסת קרטון אבל אלו פחות מומלצים בשל היותם אטומים מידי. את קרקעית המכל יש לרפד באדמה בגובה של חמישה עד שישה סנטימטרים, או בחול ים שנשטף היטב מהמלח לפני הכנסתו למיכל. במרכזו של המכל ניתן ואף מומלץ למקם מספר אבנים בגודל בינוני. רצוי למקם את בית הגידול במקום החשוף לאור השמש. כמו כן ניתן ואף מומלץ לגדל את הצבים בחצר, לבנות כלוב מרשת במידות של מטר אורך ומטר רוחב לפחות.
את הריפוד בתחתית בית הגידול יש להחליף מידי פעם, בהתאם למידת הלכלוך המצטבר.
תזונת צבים בשבי
צבי היבשה ניזונים ממזון צמחי ויש לספק להם את התזונה המתאימה. הם אוכלים מיני ירקות שונים: עלי חסה, עלי כרוב וכרוב, שורשי גזר, עלי תרד, סלק, כרובית וגם מלפפונים ועגבניות. חשוב במיוחד להגיש להם מידי יום מזון טרי ולפנות את שאריות המזון שנותרו בבית הגידול.
רביית צבים
התנאי הראשון לרבייה הוא שיהיה זוג אחד לפחות של צבים אשר גודלם עולה על חמישה עשר סנטימטר, מה שמעיד
על כך שהם כבר הגיעו לבגרותם המינית והם בשלים להתרבות. האבחנה בין הזכר לנקבה היא פשוטה וניתן להשוותם
זה לזה בכדי להיות בטוחים. שריון הבטן של הזכר קעור במקצת לעומת שריון הבטן השטוח יחסית של נקבת הצב
הבדל נוסף שניתן להבחין בקלות הוא הזנב הקצר יותר של הזכר.
בתחילת הקיץ ולקראת סוף האביב, הזכרים רודפים אחרי הנקבות וכאשר הם מצליחים להשיג אותן הם מקישים
בעזרת שריון הבטן שלהם על שריון הגב של הנקבות, הקשות אלו נשמעות באופן חזק וברור. מיד לאחר מכן מתבצעת ההפריה כאשר הזכר והנקבה מצמידים את פתחי המין שלהם, לאחר שהזכר עולה על גבה של הנקבה. לאחר מכן
מגיעה ההטלה, לצורך כך חופרת הנקבה גומחה בקרקע בעזרת שתי רגליה האחוריות, תוך כדי חפירת הגומחה
מפרישה הנקבה נוזל מפתח הביב אשר מרכך מעט את הקרקע ומקל עליה את תהליך החפירה.
מיד לאחר ההטלה מכסה הנקבה את הביצים בחול ואף מהדקת אותו עד שלא נשאר סימן לכך שישנם ביצים בקרקע, לכן מומלץ לסמן את מקום ההטלה בכדי להימנע מפגיעה בביצים כאשר מנקים את בית הגידול. בכל הטלה מוטלות בין שלוש לחמש ביצים אשר צורן מוארכת וקליפתן קשה, בדומה לביצי תרנגולת. לאחר ההטלה עוזבת הנקבה את המקום והיא איננה ממשיכה לדאוג לצאצאיה משך התפתחו העוברים לא נקבע והוא תלוי בטמפרטורה, ידוע כי טמפרטורה גבוהה מזרזת את תהליך ההתפתחות. לאחר מספר חודשים ניתן לצפות בבקיעת הביצים.
מאמרים נוספים לקריאה:
צבים
אקווריום לצב
