נחש פעמונים (Rattlesnake) הוא כינוי לנחש הארסי עכסן המשתייך למשפחת הצפעונים. נחש עכסן מפיק צליל רשרוש מאיבר ייעודי בקצה זנבו כאשר הוא חש מאוים ומכאן שמו המוכר כנחש פעמונים.
נחשי פעמונים (Crotalus או Sistrurus) נפוצים בעיקר ברחבי צפון ומרכז אמריקה ונחשבים לנחשים הנפוצים ביותר ברחבי ארה”ב כולה. בין הסוגים השונים של נחשי הפעמונים ניתן למצוא כחמישים וחמש תתי סוגים המתחלקים לשתי משפחות.
נחש פעמונים ניזון לרוב מביצים, מכרסמים ובעלי חיים קטנים אך יכול לתקוף ולהרוג בקלות גם עופות. כאשר נחשי הפעמון מזהים טרף מתאים הם מזנקים עליו ומכישים אותו. בהכשה עצמה מוזרק אל גופו ארס רב עוצמה אשר מוביל למותו. לאחר מכן הנחש בולע אותו בשלמותו.
בעבר נצפו מקרים של תקיפת קוקיות וחזירי בר על ידי נחשי פעמונים.
גופם מורכב מסדרה של עצמות חלולות בצורה טבעת המונחות בסדרה מתחת לעורו. בקצה זנבו של נחש הפעמונים ישנן טבעות שאין מכוסות בעור ועל ידי שפשופן בעורו מפיק הנחש את צליל הרשרוש המוכר שנתן לו את שמו. המטרה בהפקת הצליל היא התרעת האויב כי הנחש עומד לתקוף. אך, קיימים גם מקרים בהם הנחש תוקף ללא התראה מוקדמת.
בכל פעם שהנחש משיל את עורו הוא מוסיף טבעת נוספת ולכן ניתן למדוד את גיל הנחש על פי מספר הטבעות בקצה זנבו. קיימים מקרים בהם הנחש מאבד את הטבעות בקצה זנבו אך לאחר שישיל את עורו פעם אחת תיווצר טבעת חדשה והתהליך יחל מחדש.
הכשה על ידי נחשי פעמונים (עכסנים)
הכשה על ידי נחשי פעמונים (עכסנים) אפשרית בכל גיל של הנחש היות ונחשים אלו נולדים עם ניבים בתפקוד מלא. בעת ההכשה נחש פעמון מזריק כמות ארס מלאה אל גופו של הטרף במטרה להרוג אותו. אך, ישנם מקרים בהם הנחש יכיש ללא החדרת ארס כלל או יחדיר כמות ארס חלקית ויברח.
נחשי פעמונים צעירים אינם מודעים לכמות הארס שהם מחדירים בעת ההכשה ולכן הם מסוכנים יותר מנחשים בוגרים.
בכל מקרה של הכשה על ידי נחש פעמונים יש להגיע בדחיפות לבית החולים. הארס אותו מחדיר הנחש גורם לשיבוש בקרישת הדם בתוך הגוף, הרס רקמות וניוון מידיי של השרירים. במקרה של הכשה על ידי נחש פעמונים בשטח יש לקבע את האיבר שנפגע, יש להרגיע את הנפגע, להשכיב אותו במקום במקום מוצל ולפנותו במהירות האפשרית לבית החולים. כל עיכוב בטיפול הרפואי אותו יקבל הנפגע יכול להוביל לנמק באזור שנפגע ואף למוות.
מאמרים נוספים שאולי יעניינו אתכם לקרוא:
