סוסים (Horses) הם יונקים ממשפחת הסוסיים, והם בהמות מפריטות פרסה שאינן מעלות גירה. אורך חייו של הסוס לרוב נע בין 25 ל-30 שנה, וגובהו הממוצע כמטר שלושים עד מטר שבעים. משך ההיריון של הסוסה הוא כ-11 עד-12 חודשים.
ביהדות בשר הסוס אינו כשר, אולם בתרבויות מסוימות (למשל, צרפת) הסוס משמש למאכל ואף נעשה שימוש בחלב הסוסה. הסוס בויית על-ידי האדם לפני כ-3000 עד 4000 שנה, ככל הנראה במרכז אסיה, ומאז שימש לצרכיי מלחמה, שיטור, ציד, תחבורה, בידור וכיום גם לצרכיי תרפיה בסוסים וספורט רכיבה.
סוסים בטבע
סוסים בטבע מאמצים אסטרטגיית הישרדות שמבוססת על היכולת לפתח ריצה מהירה בכל מצב ועל תגובת הילחם-או-ברח חזקה. תגובה זו קיימת גם אצל האדם (וכמעט כל בעלי החיים בטבע) המתעוררת כאשר גופנו מוצף בהורמון אדרנלין אשר מופרש על-ידי המוח כאשר אנו חשים באיום. הדבר חשוב לשם הבנת הפסיכולוגיה של הסוס, שכן הם עלולים להיכנס להיסטריה כאשר הם נבהלים ואז לא ניתן לעצור אותם ולכן כל מי שעוסק בעבודה עם סוסים חייב לדעת כיצד להימנע מלעורר בסוס בהלה.
כשם שהסוס מתעורר בקלות הוא מסוגל גם להירגע בקלות בכדי לחסוך באנרגיה, ואף להיכנס למצב של שינה קלה בעמידה. לצורך שינה עמוקה יותר על הסוס לכרוע ארצה. סוסים ישנים בקלות רבה יותר כאשר הם מצויים בחברת סוסים אחרים משום שכך יש מי שישמור על האחרים. הם אינם ישנים שינה רצופה כמו בני האדם, אלא ישנים בתנומות קצרות, חלקן בעמידה וחלקן בכריעה, ובסך הכל ישנים בממוצע 3 שעות ביום.
מזון הסוס
מזון הסוס בטבע כולל בעיקר עשב, אותו הסוס אוכל כמעט ללא הפסקה במשך כל היום. בגידול בשבי יש לאפשר לסוס אספקה שוטפת של מים ועשב, כמו גם כמות מוגבלת בלבד של חלבון מרוכז יותר בצורת שיבולת שועל ודגנים אחרים. כמות גדולה מידי של דגנים עלולה להזיק להם. כמו כן אין להם יכולת הקאה ולכן יש למנוע מהם לאכול כל דבר אחר שיכול להיות רעיל עבורם.
גזעי סוסים
הגזעים מתחלקים, לפי אחת החלוקות המקובלות, לשלוש קבוצות עיקריות, בהתאם לאופיים. בעלי ‘דם חם’ המיועדים לפתח מהירות ריצה ויכולת התמדה למרחקים ארוכים; בעלי ‘דם קר’, מיועדים כסוסי עבודה או להליכות נינוחות ונעימות וקל יותר לשלוט בהם; ובעלי ‘דם חמים’ מצויים במקום באמצע בין שני האחרונים.
מאמרים נוספים לקריאה:
חוג סוסים
ציוד לסוסים
