צב אוזן אדומה (Trachemys scripta elegans) הוא אחד מזני הצבים הרבים במשפחת הצבים בטבע. צב אוזן אדומה זכה לכינוי זה הודות לפס אדום המשתרך מעינו עד לקצה אוזנו. מקורו בארצות הברית והם נחשבים כצבים פולשים לאירופה ואסיה אשר פוגעים במיוחד באוכלוסיית הצבים במקומות שלו ולכן אסור לייבאם לישראל.
מבנה גופו של צב אוזן אדומה
קשה מאד להבדיל בין הזכרים לנקבות בצבי אוזן אדומה פשוט משום שלמעשה הם כמעט זהים לחלוטין. הנקבות גדולות יותר במרבית המקרים אך לזכרים ישנם ציפורניים ארוכות יותר והם אגרסיביים יותר. הצבים ייוולדו בצע ירוק כאשר בטנם (החלק התחתון של השריון) תופיע בצבע צהוב בהיר אך ככל שיתבגרו הצבים יתכהה גופם וצבעם הסופי יהיה שחור, חום או ירק כהה ובו משולבים פסים צהובים דקים.
בדומה לשאר הצבים גם צבי אוזן אדומה עוטים על גופם שריון מסיבי וחזק המגן עליהם מתוקפים. באפשרותם להתכווץ ולהיכנס אל תוך השריון במקרה של תקיפה על ידי גורם עוין אך למרות חוסנו השריון אינו מספק הגנה מלאה ומרבית צבי אוזן אדומה מוצאים את מותם בידי תוקפים למרות השריון.
תזונתם של צבי אוזן אדומה
צבי אוזן אדומה הם סוג של צבי מים ולכן הם מחויבים לאכול את מזונם בתוך המים. אחרת הם אינם יכולים לבלוע את המזון. היות וצבי אוזן אדומה הם אוכלי כל תזונתם תתבסס למעשה על תזונה בשרית ותזונה צמחית כאחד. בטבע תתבסס תזונתם של הצבעים על עלים וירקות שונים, חרקים ואפילו פגרים של בעלי חיים קטנים.
במקביל לתזונתם בטבע גם בגידול ביתי תזונתם של צבי האוזן האדומה תהיה מאוזנת ותתבסס על שילוב של בשר כמו תולעים , חלזונות ודגים אותו מומלץ לחתוך לחתיכות קטנות ומעט עלים וירקות טריים בכל יום. לא מומלץ לספק לצבים בשר טחון מעובד בשל אחוזי השומן הגבוהים בו.
גידול צב אוזן אדומה באופן ביתי
בטבע , צב אוזן אדומה יבחר בסביבת גידול שלו תהיה כמעט תמיד מים רדודים ומתוקים. צבי אוזן אדומה יבחרו במים רדודים בכדי שיוכלו לצאת בקלות מהמים ולהתחמם בשמש על סלע בכל רגע שירצו.
בגידול ביתי אנו ננסה ליצור סביבת גידול דומה מאד לסביבה בה בוחר הצב בטבע. תחילה נבחר באקווריום או בטרריום גדולים במיוחד. חשוב לדעת כי את צב אוזן אדומה ניתן לרכוש באופן פרטי כיום בגודל של כמה סנטימטרים בודדים אך הוא יכול להגיע ללא שום קושי לגודל של עשרים וחמישה סנטימטרים ויותר.
באקווריום עלינו ליצור שני אזורים שונים בעבור הצב. הראשון הוא אזור שחיה רחב ועמוק מספיק בו יוכל הדג לשחות ולצלול בכל רגע שיחפוץ בכך. בדרך כלל ההמלצה היא כי עומקם של המים לא יעלה על רוחבו של הצב על מנת שזה יוכל לחזור למצב תקין במידה ויתהפך על גבו.
החלק השני צריך לכלול סביבה יבשה יחסית ובה כמה סלעים וצמחים שונים על מנת לאפשר לצב ליהנות גם מסביבה יבשה. ניתן להשתמש במצע של חצץ או חול ולמעשה אין עקרונות ברורים בחלק זה. מומלץ לבחור בחלק יבשתי גדול יחסית באקווריום על מנת לאפשר לצבים להתנועע בקלות.
מאמרים נוספים לקריאה:
צבים
וטרינר זוחלים
